ראיתם פעם מישהו רוכב על אופניים עם כידון הפוך, כך כשהוא מזיז את הכידון לימין הוא פונה שמאלה ולהפך ? לפני מספר שנים נחשפתי לסרטון ברשת של דסטין סנדלין שבו הוא מספר שהוא יודע לרכב על אופניים מאז שהיה ילד, אך כשחבר שלו הפך לו את הכידון פתאום זה הפך לבלתי אפשרי עבורו.
בהתחלה הוא צחק אך ככל שהוא המשיך ליפול המצב נהיה מתסכל והוא הבין שהוא ממש לא מבין מה קורה. הוא רק חושב שהוא יודע לרכב על אופניים אך זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה. רק לאחר שמונה חודשים של אימון יומיומי הוא הצליח לרכב על האופניים עם הכידון ההפוך. כשהוא איתגר את הבן שלו תוך כשבועיים הוא הצליח.
אני נזכרת בסרטון הזה כשאני מנסה לעשות דברים חדשים או קצת אחרת ממה שאני רגילה ואז אני מבינה שאני ממש לא מבינה ומדובר במשהו הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי. לדוגמא: * ראיון עבודה: אתם נפגשים במשרד, מציגים את עצמכם, עונים על שאלות וזהו. קלי קלות בטוח עבור אנשי HR שגם מראיינים בעצמם. אז חשבתם. דווקא בגלל ההבנה שזה מורכב ומדובר במיומנות נרכשת, הרי שלכל אחד לוקח זמן ללמוד ולהפנים ויותר לאלה שלא מורגלים בכך. זה רק נראה פשוט. * לעבוד על תוכנה חדשה: לאחרונה עברתי מ Power Point ל- CANVA. אני רק חשבתי שיהיה לי קל. בהתחלה זה היה מתסכל וכל מיני פעולות אינטואיטיביות שהבאתי מעבודה רבת שנים על PP ממש לא מתאימות. זה בנוי אחרת. אני חשבתי שאני אלופה בתוכנות מחשב - אז חשבתי.
* מפגש מינגלינג למטרת נטוורקינג: זה נראה קל כשאחרים עושים זאת וכשאתם מנסים אבוי לבושה שאתם חשים. משהו במוח לא מסתדר לכם עם ההתנהגות החדשה הזו והלא טבעית עבורכם, אתם מהוססים ומדברים שטויות. אז חשבתם שזה נראה קל, רק שלא הבנתם שהנטוורקינג הרבה יותר מורכב מכפי שהוא נראה.
ככל שאנו יותר צעירים כך המוח שלנו יותר גמיש ואלסטי כמו גומי אך ככל שהזמן עובר נראה לי שחלוק נחל מתאים יותר לדימוי.
יש עוד הרבה מסקנות מהסרטון הקצר והכל כך משמעותי הזה - מוזמנים לשתף אותי במייל חוזר.
לסיום, כשדסטין ניסה לרכב בחזרה באופן המקובל הצחוקים היו רבים. למוח שלו לקח זמן קצר יחסית להבין ש"האופניים חזרו לשגרה". לשנות הרגלים ולהטמיע אותם לוקח זמן רב, לחזור להרגל הישן - צ'יק צ'ק.
