הקטע הרגשי, הקטע הרגשי הוא החלק הקשה בחיפוש עבודה

הקטע הרגשי, הקטע הרגשי הוא הכי קשה בכל הדבר הזה של חיפוש עבודה.

חוסר המענה מהצד השני כשאתם שולחים קורות חיים – ים של שקט – כאילו מה? אי אפשר לשלוח תגובה של "אין לנו כרגע מה להציע, תודה ששלחת" או "יש לך רזומה מעניין, נהיה בקשר", תנו לי משוב, תדברו איתי לפחות אולי תבינו שאני כן מתאימ/ה.

תוכנות הגיוס – שזה בכלל שוס. אין בנאדם מהצד השני אלא תוכנת גיוס שמחליטה לפי מילים אם אתם מתאימים או לא. ומה עם כל ההטיות המגדריות או שהשתמשתי במילה שהתוכנה לא מזהה כי לא הזינו ככה וה-AI לא מספיק מפותח או מפותח מדי.

אתם צריכים לחפש קשרים ולבקש עזרה, שמישהו יעביר את הקו"ח שלכם (כביש עוקף תוכנה) גם ככה קשה לכם להודות שאתם זקוקים לסיוע אז בכלל לבקש טובה.

והכמות הבלתי נגמרת של משרות עם שמות הזויים ש"נפלו מהירח", שלא היו פעם כשחיפשתם - איך תדעו מה לחפש כשהכל נשמע מוזר? לא ברור. אתם גם מגלים שיש שמות של תפקידים שהם בול מה שעשיתם, בול, רק שבחיים לא הייתם מגלים זאת ובזכות חברה ששלחה לכם את המשרה נפתחה לכם אופציה נוספת. יש עודף של שמות, מידע, ידע, כך שאי הוודאות שלכם עוד יותר גדלה במובן הזה.

ואם כבר חוזרים אליכם בשיחה טלפונית - נשמע שהמראיינ/ת מקריא/ה מטופס של שאלות והיא כמו "תוכי" שואלת וכותבת ושום תשומת לב אליכם כאדם, "הלו" איפה אני כאן? ושוב שקט. והרבה פעמים אתם בכלל משוחחים עם בוט.

וכשאתם כבר מגיעים לראיון מקוון או פרונטאלי, אתם מבינים שזה אותו הדבר, אותו הדבר רק מוצר אחר ואין לכם כאן שום אתגר, שום עניין ואולי זו בכלל ירידה. והשאלות בכלל לא מהעולם הזה, ראיונות מסטיק והמשימות אינסופיות אפילו השכר לא להיט. בשביל מה עזבתם? בשביל מה כל זה היה? בשביל מה כל המהומה? אתם שוב נסדקים מבפנים.

והנה אתם מקבלים בשאיפה (לא תמיד) עדכון במייל על סטטוס המועמדות - שלילי כי "לא רוצים אתכם". נכון שגם אתם התלבטתם ובכל זאת אתם לא שווים, לא מתאימים ובכלל יש טובים מכם. והרי אתם רציתם לומר את ה-"לא".

להיות כל היום בפיג'מה, מול המחשב, לטפל בלינקדאין שכולם בו אווטארים ואתם אולי בדאון של החיים, לקרוא פוסטים של וואו של אנשים שעשו זאת ואתם ממש לא שם. אתם בבאסה של החיים במיוחד שאתם לא רוצים רק לחתום על הסכם אלא אתם רוצים להגיע למקום ששווה את כל הדרך שעשיתם.

נשימה עמוקה בחיי.

וזה בקטנה - בקטנה של מה שקורה לכם כשאתם מחפשים עבודה. תהליך קשוח.

מה לעשות? איך ? איך שומרים על עצמנו?

ארבע תובנות חשובות, בזכות הא/נשים שאני מלווה - וכל אחת פרקטית:

1. תשקיעו בעצמכם ואל תשימו את החיים בהולד: תצאו, תתלבשו, תקפצו לים, תשתו קפה של בוקר עם חבר/ה, תעשו בינג' של סדרה, תצאו להליכה/ריצה ואולי תרקדו כי ספורט עושה פלאים. תעשו רשימה של דברים שפעם רציתם לעשות אבל לא היה לכם זמן לעשות - ותעשו אותם היוםםםם. אל תחכו אפילו שהתקציב אולי דל. תמצאו את הדרך. תעשו, תהנו מהדברים הקטנים שלא הספקתם לעשות.

2. נכון שאומרים שלמצוא עבודה זו עבודה יומיומית של נחישות, התמדה, סיזיפיות, יציאה מאזור הנוחות רק שמדי פעם מותר לכם. מותר לכם לעשות הפסקה. זה בסדר גמור, הרי העולם לא יתהפך ביום-יומיים שתעשו הפסקה. לשלוח קו"ח באנרגיות של באסה זה יותר גרוע כיוון שאתם שולחים קו"ח למשרות ומקומות שבמצב רוח טוב כנראה שלא הייתם שולחים. אתם עושים SEND בלי לחשוב יותר מדי רק שיתקשרו אליכם – תפסיקו עם זה. תעצרו. תיכנסו קצת לפוך ותשימו טיימר ל-48 שעות ותצאו ממנו ישר למשהו שיכניס לכם אנרגיות ולפעמים כדי להכניס אנרגיה צריך להוציא (תצאו לסיבוב).

3. כשעולים בכם רגשות קשים (לדוגמא: תסכול, עצב, אומללות, פסימיות, בושה) תבדקו - מדוע הם עלו? מה המשפטים שאמרתם לעצמכם שגרמו לרגשות האלה לעלות?

הם באמת נכונים? אתם באמת כל כך גרועים? אתם באמת כשלון בהכל?

באמת המצב כל כך כל כך גרוע ואין יותר מה לעשות?

תדעו שאתם עושים מה שאפשר רק שבאמת שאין לכם שליטה על מה שקורה מחוץ לכם:

אתם לא יודעים מדוע באמת פסלו אתכם,

אין לכם יכולת השפעה על מצב הרוח איתו הגיע המראיין בבוקר,

אין לכם אפשרות להשפיע על שינוי פרופיל התפקיד,

אין לכם השפעה על המצב הפיננסי של החברה,

אתם לא יודעים ואין לכם שליטה על מועמדים אחרים שגם מתמודדים לתפקיד וגורמים נוספים.

4. לפעמים, לפעמים צריך עזרה חיצונית - מישהי שתרים אתכם ולאו דווקא מישהי שמכירה אתכם. זה בסדר גמור, כי הבטחון, האמונה שלכם בעצמכם נסדקת ואתם צריכים מישהי שתזכיר לכם מי אתם ותלווה אתכם בחלק הרגשי שמשפיע גם על תחומים נוספים בחייכם (הורות, זוגיות, משפחה, חברויות ועוד). לכן הכי חשוב שתדאגו לנפש שלכם שלפעמים זקוקה לעזרה חיצונית מקצועית וזה ממש ממש בסדר ואפילו מומלץ.

תזכרו – המצב זמני ואתם עושים כל מה שאפשר וניתן ומעבר לזה אין לכם שליטה. תטפלו בעצמכם.

ואם אתם לא עושים כל מה שאפשר וניתן – תבדקו אולי יש עוד מה לעשות/לתקן/לשפר/לטייב.

ואני כאן - לחיזוק הנפש והבטחון שלכם בעצמכם וגם לקו"ח, לינקדאין והכנה לראיונות

יש לכם/ן מה להאיר או להעיר? מוזמנים/ות לכתוב לי .