שנים רבות התלוננתי שהעבודה בסדר אבל משהו שם לא ישב אצלי טוב רק שלא עשיתי כלום בעניין. היו לי הרבה מאוד שיקולים של "למה לא" עד ש"השינוי קרה לי ולא הבנתי איך". לפניכן 18 סיבות של "למה לא לעשות שינוי ולא כדאי". זה הולך להיות קצר וקשוח:
1 – אני אצטרך להתפשר בשכר, אני אצטרך לרדת ברמת חיים, רוב הפרנסה עלי, אין מצב שאני יכולה להרשות לעצמי, חבל לזרוק את הבונוס שאקבל בעוד שנתיים, יש לי אופציות. זה לא שווה את זה. 2 – אין לי מושג מה יהיה. יש לי ערפל כבד. לא רואה מה בהמשך. מי אמר שיהיה יותר טוב.
3 –טוב לי וכיף לי עכשיו ואני לא יודעת להעריך זאת. זאת הבעיה שלי מאז ומתמיד. אני קוטרית. תכל'ס זה לא הזמן.
4 – אין לי מי שיתמוך בי בסרט החדש הזה. אני בעצם לבד כאן בסיפור. אני חסרת אחריות.
5 – משפטים שאני אומרת לעצמי שמגבילים וחוסמים שינוי שמתחילים ב "אני אף פעם..." "תמיד.." "אין מצב ש..." "אני גרועה" "אני בטוחה ש.." ודומיהם.
6 – אני לא מאמינה בעצמי בעוצמה כזו שהשינוי שאני מאחלת לעצמי יצליח ולפעמים גם אני לא יודעת אם מישהו מאמין בי באמת. מיותר.
7 – זה הולך להיות קשה מאוד. חסר לי הרבה ידע. בחיים לא עשיתי את זה. למה לעזאזל זה שווה את זה. רגע, זה לא שווה את המאמץ. אין לי בשביל מה להתחיל.
8 – הדברים מסובכים מדי ומורכבים מדי. נשימה עמוקה וכבדה.
9 – הנה בבקשה אפילו הדבר הקטן הזה לא הצליח לי. אני גרועה. אין טעם. חבל על הזמן שלי.
10 – אני לא בטוחה בזה. כולם אומרים שאני צריכה אבל לא בטוחה ואולי אני טועה או שהם.
11 – אין לי זמן ואין לי סבלנות. אני רוצה עכשיו ומיד. אני כבר בת ... .
12 – אני אראה להם מה זה. אני אעשה זאת. הזמן עובר כי אני לא בדיוק רוצה / מאמינה / יכולה.
13 – הלכתי למאמנת, למנטורית עשיתי את מה שהיא אמרה וזה לא עבד. הייתי אצל פסיכולוגית וזה לא עבד לי. נראה לי שהן לא טובות אני אלך לעוד מישהי וזה בטח גם לא יעזור. אין מה לעשות אף אחד לא יכול לעזור לי וגם אין לי זמן ופניות לעשות את כל המשימות שהן נתנו לי. הן לא מבינות את העומס שלי והקשיים.
14 – אני לא יכולה להשלים עם העובדה שאני בעצם אשים בצד את כל הניסיון, הלימודים והקשרים שצברתי. מה כל זה היה לחינם. אני חייבת להמשיך לנסות עוד.
15 – היא גם עזבה את העבודה, הרבה עוזבים עכשיו. עושים שינוי. אולי גם אני ? הם טובים ממני. אני לא ברמתם.
16 – אני לא מבינה, אני לא יודעת, אני לא שווה. אין לי מה לחבק את עצמי כי לא מגיע לי. אף אחד גם ככה לא רוצה ולא ירצה אותי.
17 – המחיר שאני אצטרך לשלם על השינוי הזה גבוה מדי.
18 –אני כבר החלטתי שאני רוצה ואז הקולות החיצוניים: "יש עוד הרבה כמוך, השוק רווי", "אין לך סיכוי למצוא עבודה, כולם עכשיו מחפשים נגמרה האבטלה", "למה שיקחו אותך" , "אין לך קשרים, השוק השתנה והדברים לא מה שהיו פעם".
יחד עם כל הסיבות הטובות ו"המרימות" האלה (והיו עוד) אני עצמי עשיתי שינוי מהותי: מעבודה כחלק מצוות ניהולי לעבודה סוליסטית; מעבודה של שעות מרובות מחוץ לבית לשעות נפלאות בבית; מעשייה שהיא חלק מארגון לעשייה עצמאית; מעיסוק בדחוף וכיבוי שריפות לעיסוק בחשוב ובצמיחה;
מעבודה בארגונים גדולים לעבודה אחד על אחד;
ממצב של עשייה למצב של חדוות היצירה והכתיבה. אני זוכה להיות גם עבור אחרים בתהליכים שהם בוחרים לעצמם. למה כן לעשות שינוי ומה המחיר שיש לשלם ? במאמר הבא. אני אשאיר את הבאסה כאן. ובכל מקרה מזמינה אתכם להרצאה שעוסקת בכך עם הרבה רעיונות איך כן לעשות שינוי - "לחיי התחלות חדשות"
