אין לי חלום, אין לי חזון, אין לי מטרה

"אין לי חלום. אין לי מושג מה אעשה כשאהיה גדולה"

פעם קינאתי באנשים שיודעים, יודעים מה הם רוצים לעשות שיהיו גדולים, יודעים מה הדבר הבא, מה היוזמה, מה החלום.

יש לי בן כזה, כבר בגיל 12 הוא ידע שהוא רוצה ליצור דברים במחשב והיום הוא מפתח מוכשר ביותר. העבודה שלו היא פיתוח וכשהוא מגיע הביתה אחרי יום עבודה הוא מיד ניגש לנוח מול המחשב ולפתח להנאתו. תכל'ס משלמים לו כסף על הדבר שהוא הכי נהנה לעשות.

חלום, חזון, מטרה

אני גם מכירה מתאמנים ומתאמנות שלי שיודעים מראש מה הדבר הבא וגם מה הדבר הבא אחריו.

זה כל כך ברור להם כך שהתהליך שלנו מסתכם בבניית הדרך למטרה וחידוד מיומנויות.

הם ממש עושים כל מה שניתן שכל המסביב יתאים את עצמו למטרה שלהם וזה עובד להם במרבית המקרים.

הדבר הזה התחדד לי יותר בשיחה עם מתאמן שאמר לי כך:

תראי, אני כזה שכשאני מזהה צורך רק אז הרצון שלי מגיע. אצלי זה לא עובד הפוך (כשיש רצון מגיע הצורך).

כשהוא רואה משרה מעניינת בתוכן שלה, באתגרים, במוצר רק אז מגיע לו החשק, התשוקה, המוטיבציה ללכת על זה.

כל עוד אין משהו שגורם לו לעוף הוא נשאר במקום.

ואז הבנתי, גם אצלי זה כך במובן מסויים: גם לתחום האימון הגעתי "בטעות". חשבתי לעצמי אי שם בסוף 2015 שאני רוצה ללמוד משהו שיתן לי עוד כלים, כדי שאוכל לסייע יותר למנהלים שלי. קורס אימון נראה לי הכי מתאים באותה נקודה. למדתי, התאהבתי, התקדמתי והרצון הגיע יחד איתו. כך גם עם סדנאות. ביקשו ממני להנחות סדנה. לא הייתי בטוחה בעצמי, אפילו הופתעתי מהבקשה. התנסיתי, התאהבתי – וגם כאן, הרצון הגיע.

כיום אני מנחה בהנאה רבה סדנאות והרצאות.

לא כי חלמתי על זה מראש. זה קרה כי העזתי לבדוק.

ועדיין כששואלים אותי "מה החלום?", "מה הדבר הבא?" אני לא יודעת.

אני כן יודעת שעכשיו טוב לי, אני נהנית ומדי פעם אני מכניסה אהבות חדשות (האחרונה שבהן – יוגה) ואני סקרנית לגלות מה הדבר הבא. 

נכון שלפעמים אני "זורקת" כסף על אהבות נכזבות (NLP וגם LICBT) שלמדתי, קיבלתי כלים אבל הם נשארו בגדר כלים ולא מעבר לכך.

מה הפתרון?

לנוע, לבדוק, להתנסות, לראות, להתלהב, להתאכזב, לנסות משהו אחר ולהמשיך.  הדברים מגיעים תוך כדי עשייה, פעולה, חוויה.

איך תדעו מה אתם?

נראה לי שאתם כבר יודעים אם תקשיבו לעצמכם בכנות ובלב שלם.

והכי חשוב שתתחילו בקבלה. גם קבלה חלקית, נקודתית עושה הבדל משמעותי.

תבינו - זה אתם, זה הסגנון שלכם.

זה שאתם לא יודעים מה החזון, החלום הגדול, המטרה זה לא אומר שאתם פחות ...  אתם רק מחפשים בדרך אחרת, שונה, מיוחדת לכם.

תחבקו, תוקירו את חוסר הידיעה, תכירו את עצמכם, תישארו בסקרנות אופטימית ותסמכו על הדרך האינטואיטיבית שלכם.

כשאני קיבלתי את זה שאני לא יודעת מה החלום שלי - משהו  בי נרגע. הערפל בדרך שלי לא נעלם אלא הוא נהיה יותר דליל ואני רואה בכל פעם קצת יותר.

וזה כל הכיף כל עוד אני ממשיכה להיות בתנועה.

ומה אתכם?

מוזמנים/ות לכתוב לי, לקבוע פגישה אישית, להזמין הרצאות / סדנאות לארגון וגם להצטרף לקיימות.