נגיש
top of page
  • ayeletyy

אשליית האבטלה

"מאז שאני זוכרת את עצמי אני עובדת, לא יודעת מה זה לחתום אבטלה"

"פתאום הטלפון השתתק, כבר לא מחפשים אותי, כמעט ואין לי הודעות. אף אחד לא צריך אותי"

"אני בלחץ, אני כבר שבועיים לא עובד"

"אין לי סיבה להיות עם שעון מעורר, אין שום משמעות לזמן מבחינתי"

"כל יום אני קמה מוקדם, מתעוררת בטוב ולאט לאט דועכת"

"במצב של היום אני לא יכולה להרשות לעצמי לאכול במסעדה ולא לדבר על לצאת עם חברה. מה יגידו" לרבים מאיתנו תקופת "אבטלה" מביאה איתה תחושות קשות.



לפעמים החשש מהתקופה הזו מגיע עוד לפני ואז אנחנו מזדרזים למצוא את העבודה הבאה גם כשהיא לא בדיוק מתאימה העיקר לא להגיע למצב של חוסר תעסוקה. לפעמים אנחנו נהנים בשבועות הראשונים כמו באופוריה נפגשים עם חברים/ות, נחים ונוסעים לנופש ואז מגיע הקושי.

הקושי הוא להסתגל לתקופה שונה ואחרת מהמצב הקודם ממספר היבטים שגם מתחברים:

💢אנחנו לא עובדים והתפנה לנו באופן יחסי הרבה זמן, שאנחנו לא יודעים כיצד ובמה למלא אותו.

💢אנחנו לא מקבלים כסף כתוצר של העשייה שלנו שזה מוזר לנו.

💢אנחנו לא יודעים כיצד להציג את עצמנו בדייטים, בפגישות ובכלל באינטראקציות חברתיות כי "מה בדיוק אנחנו עושים בחיים?" בייחוד בתרבות שבה העבודה / הקריירה היא חלק משמעותי ממי וממה שאנחנו. ההגדרה העצמית שלנו מתערערת.

💢אנחנו לא יכולים לבזבז וגם לא להשקיע בעצמנו, כי מי יודע מה יהיה מחר.

💢באופן כללי אנחנו יודעים ושומעים שמצב המשק לא להיט, כך שגם העתיד לא כזה ורוד ויש הרבה אי וודאות.

💢אנחנו מתראיינים, כך שאנחנו נמצאים תחת ביקורת מקצועית ואישיותית יומיומית ולרוב אנחנו מקבלים תשובה שלילית. נכון שהתשובה השלילית לא בהכרח קשורה אלינו, רק שלאט לאט נוצרים סדקים באמונה שלנו במסוגלות העצמית שלנו להאמין ביכולות שלנו לצלוח ראיונות נוספים.

💢אנחנו לא מבינים וגם לא רוצים להבין שהכלים שבעבר סייעו לנו למצוא את המשרה הבאה לא בהכרח יסייעו לנו הפעם והכל מאוד השתנה, כך שאנחנו בוחרים להימנע מהמצב ולא לשחק את המשחק החדש, כלומר: אנחנו חוזרים לאופן חיפוש ומציאת העבודה שהכרנו בעבר. רק שמשהו לא עובד.

💢השעון הביולוגי שלנו השתבש כי אין לאן להזדרז בבוקר ובכלל כל מימד הזמן מתערפל והוא "בורח לנו בין האצבעות". יש לנו אשליה של עודף זמן, המייצר תחושה של חוסר דחיפות שמובילה לחוסר פרודוקטיביות. תכל'ס הזמן עובר ולא עשינו כלום ושום דבר.

מה כן כדאי לכם לעשות:

💜דבר ראשון, תבינו שהתשובות השליליות שאתם מקבלים לא פוסלים את מי שאתם ומה שאתם. הרבה פעמים ההחלטה לא קשורה אליכם ואם היא קשורה, תבקשו משוב או תבדקו עם עצמכם מה לתקן ומה עוד ניתן לעשות לפעם הבאה. תבינו שיש לכם נקודות שאתם צריכים לרצות להשתפר בהם וללמוד. אתם לא כשלון אלא יש בכם מקומות שזקוקים ללמידה ושינוי.

💜הקריירה שלכם היא לא מי שאתם. אתם הרבה יותר מזה. קל לי לכתוב זאת ואני בטוחה שאתם יודעים, רק שכשהמצב מגיע להצגה עצמית למשל אתם מתערערים. במקרה כזה תתנו תשובה שהיא רצף / תהליך ולא נקודתית לרגע הזה: "אני בתחום ... , סיימתי לעבוד ב.. ועכשיו אני מחפשת..."

💜תטפלו בתשתיות הטכניות של חיפוש העבודה: קורות חיים, לינקדאין איכותי ומייצג, תשייפו את הכלים לחיפוש ומציאת משרות, תתרגלו ראיונות עבודה ובטוח יש עוד על מה לעבוד.

💜תשמרו על רלוונטיות מקצועית. תקראו חומר מקצועי בתחומכם, תקשיבו לפודקאסטים, תדברו עם אנשים שאוהבים לספר על עצמם ולשתף, תירשמו ללימודים קצרי טווח, תלכו לכנסים ומיטאפים.

💜תדאגו לפיתוח האישי שלכם. תקראו / תקשיבו לתחומים שרחוקים מכם ותעשירו את הידע שלכם ובייחוד את הנפש שזקוקה לחיזוקים והרמות.

💜תרשו לעצמכם לבלות, ליהנות ולשמוח. תשימו את ה"מה יגידו" בצד. בראיונות עבודה המראיינים לכל אורך התהליך בודקים בעיקר את מי שאתם, את הוויב שאתם מביאים אתכם מעבר לידע המקצועי. תמלאו את עצמכם באנרגיות טובות, מרימות שיכניסו לכם חיוך לנפש פנימה.

💜תפתחו תחומי עניין שבעבר אהבתכם אך לא היה לכן פנאי וזמן עבורם. זו ההזדמנות שלכם לבדוק אותם ואולי להפוך אותם לתחביב

💜תכוונו את השעון המעורר לשעות של עולם העבודה. אתם לא יודעים מתי יתקשרו אליכם ולכן אל תשבשו ותהפכו יום ללילה.

💜תתחילו או אולי תמשיכו לעשות ספורט. גם הליכה של חצי שעה נחשבת לספורט. כל דבר שיכניס אתכם לתנועה.

💜זוכרים שפעם אמרתם "כשאני אהיה בפנסיה / בחופש יהיה לי זמן ל...". הזמן הגיע – אם לא עכשיו אז מתי?

אחד המשפטים שלמדתי בחיים וחברה טובה הזכירה לי הבוקר

"אני לא מגיעה לסופר רעבה". נכון שאני כבר עשור עושה מישלוחה, ועדיין כשאני מזמינה מוצרים

אני דואגת לעשות זאת כשאני שבעה.

בדיוק אותו הדבר כאן, תדאגו למלא את עצמכם בתקופה הזמנית הזו, כדי כשכבר תהיו בתהליך, בראיונות, בפגישות

אתם תגיעו שבעים ולא במצב של מצוקה.

כי כשאתם במצב של הישרדות אתם עלולים לשדר נואשות ולחץ במילים, בשפת הגוף שלכם ובוויב שאתם מביאים לראיון ולחיים.

יש לכם/ן מה להאיר או להעיר?

מוזמנים/ות לכתוב לי, לקבוע פגישה וגם להצטרף להרצאות ולסדנאות המפורטות באתר תחת אירועים הקרובים.









886 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page