"חשוב מאוד לראיין את המראיין" משפט שלרוב אומרים לנו בכל מיני הרצאות על ראיונות, ששמעתי אותו השבוע ממתאמנת שלי.
ואז נזכרתי שלפני חצי שנה בערך ליוויתי נועץ שסיפר לי שהוא מראיין את המראיינים כלשונו, כלומר: הוא ממש היה שואל אותם שאלות כמו ניסיון תעסוקתי שלהם, קשיים ואתגרים בחברה, פוליטיקה ארגונית ועוד שאלות שהרגישו לי כמו לראיין את המראיין באופן הפשטני ביותר.
וזו בדיוק היתה הסיבה המרכזית מדוע הוא לא הצליח לעבור את הראיונות לתפקידים אליהם הוא התמיין ובהם הוא רצה.
לרוב האדם ששואל את השאלות הוא זה שמנהל את הדיון.
כשאת נמצאת בישיבה יש את האחד ששואל את השאלות, כולם מסתכלים אליו ועונים לו ומנהלים דיון סביב השאלות שהוא שאל ביחוד אם מדובר בשאלות משמעותיות ופתוחות שמתחילות ב "מה" או ב"איך".
בראיון עבודה המראיין הוא זה שמנהל את השיח.
במידה ואת בוחרת לשאול שאלות בשלב מסויים בראיון או שמזמינים אותך לשאול שאלות, רצוי שתבחרי שאלות שיעידו עלייך ועל הערך שאת מביאה וגם חשוב לקחת בחשבון מול מי את מתראיינת ולהתאים את השאלה לסיטואציה. לדוגמא:
בתפקיד ניהולי תשאלי שאלות ברמה אסטרטגית
בתפקיד מתכנתת תשאלי שאלה מקצועית בתוכנה שבה את מתמחית
בתפקיד תפעולי תשאלי על המימשקים עם השיווק או ההנדסה
בתפקיד שצפויים להיות בו יעדים מדידים תשאלי על ה KPI'S הצפוי
ובכל מקרה תזכרי השאלות שלך מעידות עלייך ועל מי שאת בוחרת להיות בסיטואציה.
לשאול שאלות בעיני זה מעשה קטן ומשמעותי של אומץ, שבו אנו מסתכנות ,כיוון שיש סיכוי שהשאלות שלנו חסרות טעם / מיותרות / מעידות על טיפשות, כך שיש סיכוי שיגידו לנו שאנחנו שואלות שאלות שמעידות על חוסר ידיעה / בורות.
אז למה לשאול ?
תשאלי, מה כבר יכול להיות ישימו לב לנוכחות שלך ותקבלי תשובה לשאלה שלאחרים אין את האומץ לשאול רק תשימי לב לבחירה של השאלות שלך.
Comments