"אני רצה, רצה לכל מקום, רצה למרחקים ארוכים. אני שלא עשיתי ספורט התחלתי לרוץ בגיל 47 בקצב שלי 2 ק"מ, 5 ק"מ, 10 ק"מ וגם אימוני כוח. אני עושה זאת. אני מסוגלת. הריצה נותנת לי בטחון ותחושה שאני יכולה לעשות הכל. התפטרתי אחרי חמש שנים בארגון סופר שוביניסטי ולא מעריך.
זהו. התפטרתי ואין לי משהו אחר ביד.
פעם ראשונה אחרי מעל לעשרים שנים של עבודה אינטנסיבית בתפקידים בכירים עשיתי זאת.
אני גאה בעצמי, באומץ שלי ובאמונה שאני אצליח למצוא מקום שאני ראויה לו והוא ראוי לי עם עבודה קשה, התמדה ואמונה עצמית.
וכשהודעתי בבית על ההחלטה הסופית במקום תמיכה קיבלתי סטירת לחי מצלצלת:
'עשית מהלך חסר אחריות', 'מי עוזב עבודה לפני שיש לו עבודה אחרת', 'מי ירצה אותך בתפקיד אחר', 'מה את חושבת שהשוק מחכה לנשים בגילך'.
וכך זה המשיך כולל לאלימות כלכלית – קיבלתי הודעה מהבנק שבעלי ביטל לי את כרטיסי האשראי. אני שהייתי המפרנסת העיקרית בבית בכל 25 השנים הללו.
יום למחרת למרות שהייתי מחוסרת עבודה, החלטתי שגם מהמערכת הזו אני יוצאת למרות שזה לא המצב האידיאלי כי אם זה לא תומך בי זה לא צריך להיות שם.
זה מוסיף רק משקולת, הנמכה, ביקורת ועומס ועדיף להיות לבד ולהרחיק ממני רוחות רעות ו"נשמות טהורות" שמאוד לא דואגות לטובתי. הכוח הגיע אלי גם מההצלחה שלי בספורט וההבנה שאני ראויה. וכך המשכתי גם לחפש עבודה וגם פתחתי בהליך גירושין.
למרות ובזכות כל זה גם החלטתי שאני נותנת לעצמי זמן לחיפוש המקום הראוי לי והופכת את החיפוש להזדמנות לתהליך משמעותי. נרשמתי לסדנת החוזקות של איילת, שם גם גיליתי את העוצמות שלי מחדש, התחזקתי כאישה והבנתי מסיפורים של נשים אחרות, שאני אישה אמיצה ולוקח זמן ובשלות פנימית עד שאוזרים אומץ.
ההבנה הזו גם היתה משמעותית להמשך הדרך ובהחלטה הבאה שלי 'מי אני ומה אני עושה הלאה בחיים שלי'.
בחרתי בתפקיד זמני ובמקביל תהליכי הגירושים נחתמו בבית משפט. לאחר שנה זו שוב חזרתי למעגל חיפושי העבודה ממקום חזק שאני יודעת שאני בדרך הנכונה ושלמה עם הבחירות שלי אני לא מוותרת ואני אקבל את מה שמגיע לי.
אני לא מצטערת לרגע ולא מסתכלת לאחור ואני יודעת שהכל קורה לטובה ובחיים הכל עניין של החלטה, נחישות והתמדה ואז מגיעים לאן שרוצים.
בינתיים מצאתי את המקום שראוי לי ואני ראויה לו. הילדים שלי קיבלו מסר מאוד חזק כשלא טוב לכם אתם לא צריכים להישאר שם, יחס לא מכבד ולא ראוי הוא משהו שלא צריך לסבול אותו גם אם זה קשה אז צריך לקבל החלטות קשות לפעמים ולהאמין בדרך שלך וכן הדרך ארוכה ומפותלת. בייחוד שיש לי גם בנות ששמעו מסר מנמיך שנכנס לעצמות 'את לא תמצאי עבודה, את לא שווה'.
היום כשאני מסתכלת במראה ועושה חשבון נפש אני לא מצטערת לשניה ואני שמחה על כל רגע והיו רגעים קשים, חששות כולל כלכליות, שבירות ונדרש אומץ רב.
אני ממשיכה להאמין בעצמי, באומץ ובנחישות שבי. יחד עם אימוני כוח וריצה – עשיתי מאז 3 חצאי מרתון ששינו את חיי לחלוטין כי כל יעד אפשרי ודורש תכנון נכון, בניה, הכנה והרבה מאוד התמדה".
א' אישה אמיצה, שזכיתי לפגוש בשתי סדנאות שלי ובפגישה אישית, אישה ששמרה על האני הפנימי האותנטי שלה ובחרה אחרת למרות ובזכות הכל.
התעוררה והבינה שמגיע לה הרבה יותר, היא היתה ועודנה מודעת להשלכות הקיומיות של מעשיה ובכל זאת עשתה פעולות אמיצות מתוך אחריות ורצון פנימי לעתיד טוב יותר עבורה ועבור ילדיה.
זה התחיל בתנועה פנימית שיצרה אדוות תוך קפיצה למים של אי ודאות ממקום אמיץ ואופטימי של אמונה בעצמי.
הדרך עבורה עדיין ממשיכה והיא סוללת אותה יום יום בבחירות שהיא עושה.
מה הצעד הקטן והבטוח שאת תעשי עבור עצמך?
