"התכולה היא של משרה מלאה ואני מציע לך חצי משרה כי אני יודע שתעשי זאת בחצי מהזמן",
"בטח זה יהיה מוכן תוך יומיים, אל דאגה",
"כשהודעתי על עזיבה החליפו אותי שניים וחצי אנשים",
"הם לא יצליחו להסתדר בלעדי",
"אני עובדת משרה מלאה פלוס פלוס גם מתוך שינה אני עובדת",
"בזמן הישיבה אני אעבור על המיילים, אל דאגה",
"אני משלמת על החופש. הייתי צריכה להישאר מחוברת".
מוכר לכן?
כשאתן לוקחות על עצמכן עוד ועוד משימות, כיוון שיש לכן את היכולת, המסוגלות וגם את הרצון להראות את הלויאליות שלכן לחברה, המולטיטסקינג שהתברכתן בו והזריזות הפנומנלית שלכן זו לרוב (לא תמיד) אשליה של הצלחה.
אם תחשבו על זה לרגע, פרט לתחושה שאתן משמעותיות, לוקחות חלק במגוון פרויקטים, מקבלות מחמאות על ההספק, נתפסות ככאלה שניתן להעביר אליהן עוד משימות ולא ניתן לוותר עליכן קורים דברים נוספים:
🤍 העבודה בעומס ולחץ לתקופה ארוכה גובה מחיר כבד מכן ומהמשפחה הקרובה.
🤍 אתן תשושות.
🤍 אתן לא מאפשרות לעצמכן לנוח באופן מלא ואמיתי.
🤍 מרוב דואינג אין מקום לנשמה לפרוח.
🤍 החשיבה היצירתית שלכן נפגעת, כיוון שאין לכן זמן ומקום לרגע אחד של שקט וחשיבה שכזו מרוב עשייה יומיומית ו-overload של המוח.
🤍 השחיקה גדלה.
🤍 אתן שוכחות לומר "לא" למשימות כי כבר "שכחתן" מה הגבול שהצבתן אם בכלל וקל יותר לומר בסדר מאשר להתווכח אחרי שהרגלתן את הסביבה.
🤍 אתן מוכנות לפגוע בעצמן במידה מסויימת העיקר לרצות ולמצוא חן בעיני אחרים.
🤍 בפגישות עבודה אתן לא בדיוק נוכחות אלא יותר נוכחות נפקדות כיוון שאתן מנסות להספיק לענות על כמות המיילים המטורפת שנכנסת, כך שפגישות עבודה הופכות לזמן מענה למיילים.
🤍 אתן מצמצמות את הנוכחות שלכן ביצירת מערכות יחסים בתוך הארגון כי למי יש זמן לזה ואז גם המיצוב שלכן בארגון נפגע.
🤍 אתן לא נרשמות לקורסים, לימודים, מיטאפים כי למי יש זמן לזה ולמיתוג אישי.
מה מתוך כל הלבבות הריקים "תפס" אתכן ? 💛 LEMA התחברתן ?
💛 מאיפה זה נובע ? 💛 מה המשמעות עבורכן ? 💛 למה זה קורה לכן ? 💛 מה אתן משדרות כלפי חוץ ? 💛 מה האחריות שלכן ? מה האחריות של הסביבה ?
💛 מה אתן רוצות לעשות אחרת ?
💛 מה אתן מפספסות ?
לרוב ההתנהגות הזו נובעת מחוסר בטחון עצמי, רצון להיתפס כמשמעותית, כלומר ככל שתיקחו יותר משימות כך אתן חשות שאתן יותר מעורבות בארגון ונתפסות כיותר מקצועיות, האדם אליו פונים שיודע הכל ושלא ניתן לוותר עליו. רק שאתן מפספסות הרבה דברים בדרך ובעיקר את הנוכחות במערכות היחסים הנוצרות בארגון, הקשרים הבינאישיים, הפוליטיקה הארגונית ובהירות מקצועית.
לרוב אין לכן גם זמן לשווק את ההצלחות וההישגים שלכן ברמה הפנים ארגונית (ובטח שלא מחוץ לארגון) ואתן טועות לחשוב שמישהו בטוח ישים לב להצלחות שלכן ולעומס המטורף בו אתן נמצאות.
קחו בחשבון ששמים לב לאלה שמייצרות קשרים בלתי פורמליים בארגון, נוכחות ומשמעותיות בפגישות עבודה (ולא עסוקות במענה למיילים).
אל תצמצמו את נוכחותכן הארגונית לכדי משימות ועומס עבודה - תתפסו מקום, תהיו נוכחות בדיבור, בחשיבה היצירתית, ברעיונות, בשאילת שאלות, ביצירת קשרים, בלהשיג עוד תקן לעובד.ת כי זו לא עבודה לאדם אחד.
לומר "לא" זאת מיומנות מצויינת שקובעת גבולות, מסייעת להבעת עמדה, מפגינה אסרטיביות, מכניסה בהירות בתפקיד שאותו אתן ממלאות, מייצרת הצלחה.
בעבר כשאותי החליפו שניים וחצי אנשים באחד התפקידים הייתי ממש גאה ביכולות שלי ואף השווצתי בראיונות עבודה.
כיום, בחוכמת הבדיעבד אני שמה את ידי על הראש ואומרת "למה עשית את זה לעצמך? למה?" אני כבר יודעת למה ומה אעשה אחרת.
לרעיונות, חיזוק האמונה העצמית, דרכי התמודדות ושינוי דפוסי התנהגות - מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר לפגישה אישית ולהתפתחות בסדנאות הקרובות.
