אנליזה של חיפוש עבודה

לחפש עבודה בחצי השנה האחרונה עם חום יולי אוגוסט של ירידה בגיוסים/חופשות, חגי ספטמבר-אוקטובר והמלחמה, נראה בדיוק ככה:

לשלוח קו"ח ל-280 משרות, מתוכן: 66% חברות לא הגיבו בכלל, מ-23% קיבלתי מייל גינרי "תודה אבל לא תודה". נשארו 25 חברות – מתוכן ל-68% פניתי דרך קשר כלשהו (על תקן "חבר מביא חבר"),

מתוך ה-22: 8 – בוצע שלב אחד, 12 – שני שלבים, 3 – שלושה שלבים, 1 – ארבעה שלבים, 1 – שבעה שלבים.

ב-17 חברות מתוך ה-22 היה מבחן בית שדרש ממני לפחות חצי יום (ויותר) של שעות עבודה.  

מתוך ה-22 רק אבל רק חברה אחת סיפקה פידבק רציני על התהליך ומבחן הבית בפרט: קבעו פגישת זום של רבע שעה עם משוב מקצועי, מפורט ומכבד.

זו חברה שהייתי רוצה לעבוד בה ואמליץ עליה לכל אחד.

5 אחרות שלחו מייל שלילי עם הסבר קצרצר שיש בו מן הגינריות.

החברה של השבעה שלבים משכה את התשובה ובסוף שלחה מייל שלילי לאקוני

השאר – חלק אני "רדפתי" לקבל תשובה, אחת הוקפאה, שתיים הסרתי מועמדות ומחלקן עד היום לא קיבלתי תשובה.

כרגע נשארו 2 בתהליך.

ככה נראה תהליך חיפוש עבודה של חברה טובה בחודשים האחרונים בתחום תחרותי עם תהליך מיון רב שלבי.

החברה שלי יכלה בקלות להתייאש ואכן לפעמים היאוש, התסכול והבאסה משחירים את הכל.

אפשר רגע לעצור ולהסתכל אחרת על הדברים:

1. היא עשתה כאן משהו מטורף. לא מכירה עוד מישהו שמנהל אקסלים של תהליך חיפוש עבודה באופן כה אנליטי, מסודר ומושקע ממש כמו ניהול פרויקט לכל דבר ועניין.

2. היא הבינה שמבחני בית הם שלב קריטי ולכן היא גם חוקרת ומפנה להם זמן רב כנדרש (כלים להתמודדות עם מבחני בית).

3. היא ממש מפעילה קשרים, פונה ובודקת ככל הניתן כי המספרים מנצחים: 68% מהחברות שחזרו אליה היו בזכות הפניה דרך קשרים. לפנות לאנשים שיעזרו – תעוזה בפני עצמה (הקושי בלבקש עזרה).

4. היא מעזה, בודקת ומבקשת משוב כדי ללמוד ולשפר לראיונות הבאים.

5. היא ביצעה התאמה של קו"ח לכל משרה, כדי להגדיל את הסיכויים שלה (280 התאמות ספציפיות זו מומחיות).

6. היא בחרה להסיר מועמדות מחלק מהחברות שזה כבר הישג, כיוון שהיא בדקה עם עצמה מהן הגבולות שלה (כבר נושא למאמר אחר)

והכי חשוב: היא מבינה שכל המצב הזה בכלל לא קשור אליה, כלומר: יחסית מצבה טוב ויש תקופות שהיא מנהלת 5 תהליכים במקביל שזה מטורף.

נכון שהתשובות השליליות מכרסמות בביטחון העצמי במידה מסויימת אבל הן לא מעידות על האישה שהיא.

מבחינת החברות, אני מתביישת ומתבאסת:

- יש חברות שאנשי HR כלל לא היו חלק מהתהליך כולל חברה גדולה שנציגת HR רק ביצעה שיחה ראשונית של 5 דק'.

- מרבית החברות לא טרחו לתת משוב כלשהו. נכון שלא אפקטיבי לחברות להשקיע רבע שעה מזמנם היקר במועמד שלא יקלט. רק שזה בדיוק מיתוג מעסיק.

- חברות עושות תהליכים ארוכים הכוללים משימות בית של שעות על שעות ללא שום אמפאתיה למועמד וזמנו. להפך.

- יש חברות שכלל לא טורחות לתת תשובה (ועזבו שהם עוברים על החוק). גם מייל גינרי שלילי עדיף על חוסר תשובה.

- הרבה מראיינים שואלים שאלות לא חוקיות, לא עוברים על הקו"ח לפני הראיון וגם לא מתעדכנים לגבי שלב המיון שבו המועמד נמצא.

איך מחזיקים את התקופה הזו?

💙תשלבו ביומיום עשייה של דברים שעושים לכם טוב בנשמה. ממש תמצאו את הכוחות והאנרגיות לעשות אותם, לדוגמא: פילטיס, קפה עם חברה, טיול בים, התנדבות.

💙תתייחסו למשימות הבית כמו עבודה לכל דבר ועניין. לשם השוק הולך ואם חשוב לכם להיות במשחק – אין ברירה (להרחבה).

💙תבינו שההחלטה של החברה לא להתקדם אתכם בתהליך איננה קשורה למי שאתם, כיוון שחברות מקפיאות משרות, משנות פרופיל, משנות שכר, בוחרות במועמד עם יותר ידע ספציפי ועוד שלל סיבות שממש ממש לא קשורות אליכם. תזכרו, התשובה השלילית היא לא שלילי לכם ועליכם. תכל'ס אין לכם יכולת של 100% להשפיע על התוצאה. אתם יכולים להשפיע רק על הביצועים שלכם בכל התהליך וזהו. תבינו שיש דברים שהם לא בשליטתכם ולא באחריותכם. האחריות שלכם להנגיש את המידע עליכם למראיין ולעשות את המקסימום מבחינתכם (בהינתן מגבלות החיים) לאורך התהליך. מעבר לזה – תשחררו.

💙אל תחיו בסרט שאתם זה האישו והעניין. העניין שהחברה רוצה לאייש את המשרה באדם שמתאים לה. זהו. אתם לא המרכז מבחינתה וזה לא קשור אליכם. ואם זו חברה שמתנהגת בצורה מסויימת שלא נראית לכם אז תדמיינו איך הם יתנהגו אליכם אם כן הייתם מחליטים לעבוד שם.

💙תמשיכו לפנות לקשרים בתעוזה, כי זו הדרך להתמיין למשרה הבאה.

תעשו רשימה של חברים, ידידים, קשרי לינקדאין ופייסבוק ותפנו.

כל משרה שאתם רואים מיד תחפשו קונקשן.

💙תיצרו לעצמכם קבוצת תמיכה של אנשים שאוהבים אתכם שיהיו עבורכם בכל קושי ושמחה שיוכלו גם רק להקשיב לכם מתבאסים והם יעשו דבר אחד יקשיבו ויחבקו אתכם (ולא יטיפו)

קבלו ממני חיבוק חם וממושך, כי זה רק עניין של עוד קצת זמן.

יש לכם/ן מה להאיר או להעיר?

מוזמנים/ות לכתוב לי, לקבוע פגישה אישית וגם להצטרף להרצאות ולסדנאות המפורטות באתר תחת אירועים הקרובים.