אני זוכרת היטב את דבריה של טלי, שראיינתי לפני כעשור: "אני רוצה לעזוב את העבודה שלי, אני משועממת ומתוסכלת. הגעתי לכאן ואחרי שנה עמדתי בכל היעדים והמטרות ועכשיו משעמם לי." גם במקום הקודם טלי "שרדה" תקופה קצרה מאוד.
המשפטים שלה הדהדו בתוכי ופגשו אותי במקום האישי שלי בתקופה שבעיקר נהניתי מהקמה ובניה של פרויקטים חדשים בתחום משאבי אנוש.
חדוות העשייה, ההקמה, העומס, היוזמה והלחץ היו כמו התמכרות עבורי וכשהרגשתי שעמום התחלתי לחפש אתגרים חדשים במקום הנוכחי ואם גם זה לא עבד עברתי לארגון אחר. ושוב – למדתי את האתגר/הארגון החדש, הלחץ ירד, הדברים נרגעו ושוב משהו בי הרגיש לא שקט, לא רגוע, קופצני שכזה. ושוב עבר במוחי הרעיון להתחיל לחפש מקום חדש.
עד שהבנתי שכנראה אני יכולה להמשיך לחפש עוד מאותו הדבר או לעשות משהו אחר, שונה וחדש.
הבחירה שלי היתה להתחיל ללמוד ומאז לא הפסקתי. הבחירה להתחיל ללמוד הובילה בין היתר לשינוי תעסוקתי משמעותי שעשיתי. מאז הוספתי לארגז הכלים שלי שאלות, שאני שואלת את עצמי וגם את הא.נשים שאני מלווה בתהליכי אימון ויעוץ קריירה.
מזמינה גם אותך לשאול את עצמך ולרשום אחת לתקופה:
מהם הדברים הטובים במקום עבודתך הנוכחי / האחרון?
ממה את נהנית ? מה עושה לך טוב ? מה מאתגר אותך?
האם ומדוע את רוצה לעזוב/לסיים במקום הנוכחי?
מה יהיה שונה אצלך במקום החדש / הבא שיגרום לך להישאר ולהתמיד בו?
מה יהיה שונה בארגון החדש ? מה שם יראה ויהיה אחרת?
במידה ונחליף/נשנה אלמנט כלשהו (שכר, מנהלת, קולגה) במקום הנוכחי, האם עדיין תבחרי להישאר או שתעזבי?
כשאת מחליטה לשנות ארגון/מקום עבודה, חשוב מאוד שהסיבה תהיה ממקום מקדם של שאיפה אל משהו ולא מצורך ורצון של עזיבה לשם עזיבה אחרת ונוספת, כדי שלא ייווצר מצב בו את מחליפה אותו הדבר באותו הדבר. במידה וזה לא המצב, ייתכן ונדרש שינוי או חידוד אחר.
