הצלחות דוהות בכביסה
- ayeletyy
- 11 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
בשישי האחרון קפאתי - אחת המשתתפות בסדנה שהנחיתי ביקשה שאשתף בהצלחה שלי. קפאתי, לא כי אין לי הצלחות.
יש. אפילו לא מעט.
אבל רציתי לתת דוגמה מדויקת, כזו שבאמת נוגעת ומלמדת עלי.
ואז נזכרתי, כשהייתי חיילת באחת העצירות של השאטל לבסיס במצפה רמון, ראיתי מישהי שישבה לבד (כמוני), התיישבתי לידה ופתחתי בשיחה על הארטיק שקנינו. מאז – אנחנו "חופרות" זו לזו. דווקא הזיכרון הזה עלה לי.
ז
הצלחות הן לא רק הקידום, הפרויקט, התואר, היוזמה או המשוב
שאולי קיבלנו.
אלא הן הרגעים המדויקים האלה שעשינו משהו.
ב-7 חודשים האחרונים אני גם הולכת ליוגה. ועמידת ראש נראתה לי כמו משימה בלתי אפשרית עד שהצלחתי שוב ושוב ושוב. אבל שבוע שעבר, כשהצלחתי גם לעשות עמידת ידיים, בעזרת המדריכה שאמרה "תעשי, אני שומרת עלייך" – הרגשתי וואו. לא משנה שהיה שם קיר, לא משנה שהיא עזרה לי עם רגל אחת. עצם העובדה שעשיתי את זה – זו הצלחה ענקית. אבל באותו הרגע, פתאום עמידת ראש כבר לא נחשבה להצלחה ומיד ביטלתי אותה. הצלחות דוהות בכביסה עם הזמן אנחנו שוכחים את הדרך, את המאמץ, את הקושי ואולי גם את הפחד שהתגברנו עליו. ואז כשאנחנו נדרשים "להזכיר לעצמנו מי אנחנו" – בראיון עבודה, בשיחה קשה, מול אתגר חדש – אין לנו דוגמאות כי זה כבר לא נחשב.
פתחתי לעצמי קבוצת וואטסאפ אישית ומאז בכל ערב אני כותבת לעצמי הצלחות מדויקות - ממש לפני שהיום נסגר כדי שלא אשכח ונראה לי שאתחיל לכתוב במהלך היום כי הזיכרון בערב כבר לא להיט. דווקא הדברים המדוייקים האלה שאני בוחרת לכתוב הם הכי מלמדים עלי.
תתחילו לתעד. לא רק את הגדולות.
ומה היה היום? 👌גררתי את עצמי לפילטיס למרות שממש לא היה לי חשק, רצון וכוח. 👌הצלחתי לקבל תשובה לשאלה מהבן שלי שכללה יותר מ-2 מילים. 👌נועצת פוטנציאלית התקשרה לברר על תהליך בעקבות המלצה שקיבלה עלי.
ומה אתכם? ודרך אגב, עכשיו זה ממש מובן מאליו שיש לי אתר ואני כותבת אבל את הפוסט הראשון לאתר לקח לי מלאאא זמן לכתוב. והפייסבוק והלינקדאין זה כבר לסיפור אחר.
מוזמנים/ות לכתוב לי, לקבוע פגישה אישית וגם להצטרף לסדנת חוזקות, הצלחות ומה שביניהן
留言