top of page

אני כותבת מהיום שאני מכירה את עצמי ואני מאושרת שיש לי את ההזדמנות לכתוב לכם ולכן את התובנות שלי מהעולם המקצועי שלי.
אחרי עשרות שנים בתחום משאבי אנוש, ליווי מנהלים, אימון אישי ופיתוח קריירה, יש לי ידע רב שאני שמחה לחלוק. ידע שאת ואתה יכולים להיתרם ממנו, ללמוד אותו וליישם אותו בדרך למציאת העבודה החדשה או קידום או כל מטרה שיש לכם ולכן.
אמנם באופן טבעי אני כותבת בלשון אישה, אבל כל התכנים שלי
מתאימים לכל המגדרים.
מוזמנות ומוזמנים לקרוא, להגיב, לשתף וליהנות.
אם תירשמו כאן תוכלו לקבל התראה על כל כתבה חדשה שעולה בבלוג.

מוזמנים לבחור את הנושא שמעסיק אתכם בתקופה הזו ולצלול ישר לתכנים הרלוונטיים, או פשוט לשוטט בין הפוסטים ולראות מה מסקרן, מדבר אליכם או תופס אתכם בדרך.
Anchor 1
חיפוש
למה אתם מרגישים שהצלחתם בתפקיד מסוים אבל נכשלים באחר, גם עם אותם הישגים?
מתי אתם מרגישים שהצלחתם? שכר גבוה יותר? תפקיד בכיר יותר? או אולי חברה ידועה יותר?
מתי אתם חווים הצלחה? "כשאמרו לי שקיבלתי את התפקיד", " כשסיימתי במחיאות כפיים את הפרזנטציה", "כשקמתי בבוקר באורות לעבודה"כולם מדברים על הצלחה, אבל כל אחד מתאר משהו אחר.
עם השנים הבנתי שחווית הצלחה היא דבר מורכב אבל יש 3 דברים שחוזרים שוב ושוב:


למה השוואה לאחרים פוגעת בקריירה שלנו?
בשנים האחרונות אני מקדישה הרבה פחות אנרגיה ל"מה יגידו" והרבה יותר ל"מה מתאים ונכון לי".
זה תהליך של לשים את עצמי במרכז, להבין טוב יותר מה באמת חשוב לי ומה כבר לא. חלק מזה כולל גם חישוב מסלול תעסוקתי חדש ואולי לעשות דברים קצת אחרת: לעשות את אותו התפקיד אבל בארגון אחר, לעבור לתפקיד דומה אבל שונה, להגשים חלום ישן, ובעיקר לייצר לעצמי מקום להגשמה אישית.
יתכן וזה גם אחד מסממני גיל המעבר בנוסף לתהליך שעברתי בשנים האחרונות. חלק מהשינויים ההורמונליים (אסטרוגן) בגיל המעבר משפיעים גם


איך תדעו אם אתן צריכות שינוי תעסוקתי או מעבר?
במשך שנים חשבתי שהבעיה היא מקום העבודה. כל כמה שנים מצאתי את עצמי שוב באותה נקודה: משועממת, חסרת אנרגיה, מרגישה שמיציתי.
אז עברתי מקום עבודה. ואחרי תקופה, שוב אותה תחושה. ושוב עברתי. ושוב.
בכל פעשתי שאלות אחרות לגמרי:
מדוע אתה מתאים לתפקיד? מהן נקודות החיבור שלך לדרישות שלנו? איזה ניסיון רלוונטי אתם מביאים? האם כבר התמודדתם עם אתגרים דומים?
מה יוצא לי מזה שאבחר בך? איך אתה הולך לפתור את הבעיות והאתגרים שיש לי (בהקשר למשרה)? כמה מהר תוכלו להבין את העולם והז'רגון המק


איך עבודה קשה קשורה לקידום ותגמול?
לפני כשנה פנה אלי יוסי, שביקש שאכין אותו לראיון מול ועדה לתפקיד בכיר.
הוא הדגיש שהוא ממש לא מעוניין בתפקיד אבל חשוב לו להיות הכי טוב כי בועדה יהיו 2 אנשים שמבחינתו זו הזדמנות מושלמת עבורו שיכירו אותו ועל כך בדיוק עבדנו. את הועדה הוא באמת לא צלח אבל בזכות החשיפה הזו הוא התקדם למשרות בכירות אחרות שהוצעו לו.


איך לקבוע מטרות בחיפוש עבודה?
לפני כעשור, הבנים היו הרבה יותר קטנים וירדנו לעשות סיבוב גינות. בשלב מסויים רציתי להצטרף אליהם למשחק אבל לא הצלחתי פיזית להיכנס לנדנדה וגם לא להתגלש. ממש התבאסתי על עצמי.
באותו הרגע הבטחתי לעצמי שבעונת הגינות הבאה אני אכנס לנדנדה וגם אתגלש במגלשות.


איך לסיים עבודה?
צ'ק ליסט לסיום עבודה שמשאיר טעם טוב


איך לנסח סיבת עזיבה שתעזור לי?
למה עזבת? שאלה שחוזרת על עצמה כמעט בכל ראיון
"עזבתי כי לא הסתדרתי עם המנהל/ת החדש/ה";
"התפטרתי כי התייחסו אלי בצורה מבישה";
"פוטרתי כי לא עמדתי ביעדים";
"הפוליטיקות הארגוניות שברו שיאים חדשים".
תבחרו את הסיבה שהכי קרובה למציאות, לסיפור ולחוויה שלכם בתוך תהליך הסיום ושהיא גם מועילה ומקדמת אתכם, כך שתהיו שלמים איתה ותוכלו להסביר אותה בביטחון.


אין לי חלום, אין לי חזון, אין לי מטרה
"אין לי חלום. אין לי מושג מה אעשה כשאהיה גדולה."
פעם קינאתי באנשים שיודעים, יודעים מה הם רוצים לעשות שיהיו גדולים, יודעים מה הדבר הבא, מה היוזמה, מה החלום.


טכניקות לניהול עצמי בחיפוש עבודה
"היום לא שלחתי קורות חיים אפילו לא פתחתי את המחשב"
"אני ממש גרועה. לא פלא שאני לא מוצאת עבודה"
"אף פעם לא בוחרים בי. תמיד יש סיבה כלשהי פעם אחת המשרה נסגרה, הפרופיל השתנה, בחרו במועמד שיותר בול. איכשהו אני נופל. אני לא אמצא עבודה בחיים"


למה לשים לב בהסכם עבודה?
"אני מתחילה עבודה חדשה. השכר נמוך משמעותית ממה שביקשתי אבל אני כבר תקופה לא עובדת וחשוב לי לחזור למסלול מה גם שהאבטלה כבר מזמן הסתיימה.
על איזה תנאים אני עוד יכולה לנהל מו"מ בהסכם? על מה להסתכל?"


עבודה זמנית - למה? מתי?
"האבטלה עומדת להסתיים ואני מיואש. אני ממש רוצה לעבוד כ-X אבל לא מצליח לי"
"המצב קשה ממש. אני מתוסכלת ברמות אחרות. אני חייבת עבודה"


איך לעשות מיקוד תעסוקתי?
בתור ילדה שגדלה בבת-ים ובאופן קבוע אחת לשבוע, עבר אלטעזאכן עם סוס שעל עיניו רטיות להגבלת שדה הראיה, כדי שלא יתבלבל ותשומת הלב שלו תהיה ממוקד


איך לצאת מתקיעות?
ש לי מועקה גדולה כמו סלע שיושב לי על הכתפיים ולא מרפה. והסלע הזה כמה שהוא כבד ככה אני דוחה ונמנעת מלטפל בו.
שמתי לב שדברים שא


תקיעות בקריירה
ככה בדיוק נראית ומרגישה תחושה של תקיעות, אין התקדמות, חוסר תזוזה, שהאוויר מפסיק לזרום ויש מעין מחנק.
תקיעות זו תחושה שאין התקדמות


להתאהב מחדש... בעבודה
"עשיתי טעות, עזבתי את המקום הקודם אבל לא בדקתי כמו שצריך על המקום הזה. אין לי כוח לחפש" "אני חייבת לעזוב. אני לא יכולה להיות כאן יותר" "אם הייתי יכולה הייתי מתפטרת אבל אני חייבת את הכסף" "המצב בחוץ גרוע. כמעט ואין לי פניות אחרת מזמן הייתי הולכת" "אני חי מסופ"ש לסופ"ש" לאחרונה, המשפטים האלה תופסים יותר ויותר מקום בשיחות שלי עם מתאמנים/ות. מצד אחד הרצון לשינוי, להתקדמות למשהו טוב יותר ומצד שני הכסף והחשש ממצב שוק התעסוקה כשיקול משמעותי בקבלת ההחלטה להישאר במקום הנוכחי. מספר רעי


מתי מחשבות ותכנונים מעכבים אתכם מלהתקדם?
כשאורי בעלי יודע שצפוי לו יום של פגישות, ערב לפני הוא בודק בוויז זמן נסיעה. גם בבוקר הפגישה, עוד לפני הקפה הוא כל רגע בודק זמני נסיעה ולפעמים הוא מתעכב ביציאה מהבית כי הוא בודק זמני נסיעה. המשפט "הייתי צריך לצאת לפני חצי שעה" שכיח אצלנו בבית. והוא גם בודק מסלולים בזמן הנסיעה, ליתר בטחון אולי יש מסלול מהיר יותר. אצלי זה שונה, כשאני נוסעת להעביר סדנאות והרצאות בתל אביב, אני שואלת את אורי כמה זמן לדעתו יקח לי להגיע, מוסיפה לזה חצי שעה ויוצאת. נכנסת לרכב ומפעילה את הווייז עד שמגי


על תקיעות ואמונות מגבילות
אתמול בזמן ארוחת הצהריים בשעה ארבע וחצי שמענו מהמרפסת תקיעת שופר "יש לו עצירות?", המתבגרים שאלו, כשהמתבגרים קמים בין אחת עשרה לאחת אז ארוחת הצהריים מתחילה בארבע וחצי. בבוקר הספקתי לקרוא ספר מרגש "כל הפרחים בפריז" של שרה ג'יו על אישה שנתקעה בעבר, בסיפור עצוב מאוד של אובדן ואבל וכשלרגע אחד החיים זימנו לה שיכחה משהו בה התחיל לפרוח. רק שהיא לא יכלה באמת להתפתח ולהיות שלמה עד שהזיכרון על האובדן הנוראי חזר. ספר מקסים שהביא להרבה דמעות ומי שמכיר אותי יודע שדמעות הן סימן ההיכר שלי לס


איך להוריד במשקל באמצעות כתיבה?
התחושה הזו של התקיעות גדלה בתוכי.
לחצתי חזק על הברקס. נעצרתי. לא עשיתי כלום. זרמתי עם הפאסיביות, הסדרות בנטפליקס, הרביצה על הספה ובמיטה עד ש


למה לא לרוץ לכתיבת קורות החיים כשאת מחליטה לעשות שינוי קריירה?
כשהייתי בת 24 עברתי לגור עם אורי בדירת 2.5 חדרים בבת ים. דירה שהיתה זקוקה לשיפוץ יסודי ואנחנו הסתפקנו בצביעה. אורי קנה בונדרול, נייר שיוף, צבעים, מברשות וכך התחלנו. בהתחלה, שייפנו את הקירות מהאבק, אח"כ עשינו שפכטל ואז עברנו לשכבות הצבע עד שמיצינו. זה בערך מה שאני זוכרת פרט לעובדה שהצבע אח"כ לא בדיוק היה אחיד ושמחנו על הגוונים המיוחדים. מאז עברנו עוד דירות, כאשר בפעם האחרונה ששיפצנו שילמנו למומחים. הזיכרון הזה התעורר בי יחד עם שיחות האימון של הבוקר, שלאחריהן הבנתי שהתהליך הזה


מאמן? קואוצ'ר? מנטור? יועץ? פסיכולוג?
"אני באה אלייך כי אני לא רוצה ללכת לפסיכולוג שהתהליך אצלו יכול לקחת שנים, חשוב לי שנחקור את הקשר שלי עם אמא שלי ואיך הוא השפיע עלי." "אני רוצה שתגידי לי בדיוק מה לעשות - את מאמנת עם שפע של ניסיון." יש מגוון שיטות יעוץ, טיפול ואימון שרובן מסייעות לך להבין טוב יותר את עצמך, את בחירותייך ולשנות את איכות חייך. ההבחנה שאני עושה היא ברמה העקרונית ולא מתייחסת לשיטות ספציפיות. בנוסף, בכל מערכת יחסים שנוצרת יש צורך בהסכם סודיות בכתב או בע"פ, כלומר: הבנה בהירה וברורה שמדובר ביחסי אמון


bottom of page





