יש הרבה בדידות בתהליך חיפוש עבודה

יש הרבה בדידות כשאנחנו בתהליך חיפוש עבודה.

אנחנו ממש יושבים לבד מול המחשב, מחפשים משרות, מתאימים קו"ח, עובדים עם AI עובדים בלינקדאין, שולחים אינסוף הודעות לקשרים שאולי מישהו יענה לנו. לפעמים גם אין לנו כבר כוח לענות לחברים איך הולך לנו חיפוש העבודה, כי מי רוצה לדבר על תשובות שליליות ולהכניס באסה באווירה.

לבד או בודד?

אנחנו יכולים למצוא את עצמנו שעות מול המחשב לבד ובלי שום תוצאות ורק מחכים לטלפון שהפסיק מזמן לצלצל ביחוד אם אנחנו כרגע לא עובדים.

זה בייחוד מתחבר עם תקופה שבה אנו רואים משרות אבל שום דבר לא באמת קורץ לנו.

אין לנו בדיוק חשק לחזור לאותו הדבר שעשינו וגם לא אם יש איזשהו שידרוג.

הבאסה יכולה להשתלט בקלות.

העניין מחריף אם כל מי שסביבנו עסוק ואנחנו היחידים שלא עובדים.

לחפש עבודה יכול להיות מאוד בודד אבל ואבל גדול יתכן והסיטואציה היא בפרשנות שלנו.

העובדה שאנחנו מחפשים עבודה לבד בעצמנו זה לא אומר שאנחנו בודדים:

1. להיות לבד זה לא להיות בודד. מדובר בשינוי משמעותי בתפיסה, בחוויה ובהתנהלות.

2. כדאי לדבר עם אנשים ביחוד עם חברים ולא רק. אני בטוחה שישמחו לסייע ממגוון סיבות. נשים את ה-"לא נעים לי" בצד. כמה קל לומר וקשה ליישם.

3. נמצא קבוצות פייסבוק ביחוד כאלה שנרגיש בהן שאנחנו חלק מקהילה ואולי נצטרף למפגשים למרות שאין כוח לקום מהספה. הרשתות החברתיות הן גם סוג של נטוורקינג מאחורי המקלדת. דווקא כשמוציאים אנרגיה – נכנסת עוד אנרגיה חדשה

4. מדי פעם נעבוד בחיפוש עבודה מבית קפה / מהים / מהמרפסת – משנה מקום משנה מזל ועל הדרך גם נכנסת יצירתיות מחשבתית.

לפעמים אפילו נולדים מפגשים אקראיים שיוצרים חיבורים חדשים.

5. נתחיל או נגביר פעילויות ספורטיביות ורצוי בקבוצה אפילו אם לא תמיד יש לנו חשק, כך גם נגדיל את הנטוורקינג, נראה אנשים ונכניס תנועה למיינד.

הרי תנועה מובילה לעוד תנועה.

תזכרו, חיפוש עבודה יכול להיות גם הזדמנות, הזדמנות לדברים שקודם לכן לא היה לנו זמן אליהם – נכון שקל לומר והרבה יותר קשה לבצע.

לדבר עם אחרים מפחית משמעותית את תחושת הבדידות ומנרמל את המצב שלנו שמסתבר שהוא לא ייחודי רק לנו אלא גם אחרים חווים זאת.

אז מה אתם עושים כדי להיות פחות לבד או אולי בודדים?

מוזמנים/ות לכתוב לי, לקבוע פגישה אישית, להזמין הרצאות / סדנאות לארגון וגם להצטרף לקיימות.