"אוף, לא הגעתי מספיק מוכנה";
"הייתי כמו עציץ בישיבה";
"חשבתי שהיא תוביל את הישיבה אז הגעתי בלי כלום";
"כל פעם אני חושש לשאול שלא יחשבו שאני טמבל שלא מבין".
כמה פעמים הגעת לפגישה לא מספיק מוכנה ?
בדר"כ אני כותבת לעצמי מספר נקודות לבדיקה שחשוב לי לסגור אותן או שיתייחסו אליהן רק שהיו מספיק פעמים בהם הצטרפתי לישיבה אך לא באמת נכחתי בה אלא רק הגבתי לסיטואציה ולא הובלתי.
מאז החלטתי שלפני כל ישיבה, פגישת היכרות/נטוורקינג, פגישת עבודה אני מכינה את עצמי גם כשיש פונקציה בכירה ממני בחדר שלבטח תוביל את הדיון, גם כשאני לא זימנתי את הפגישה וגם וביחוד כשאני לא בטוחה בעצמי ובמה שאני רוצה מהפגישה.
רשמי לעצמך:
1. מה מטרת הפגישה מבחינתך?
מטרה לטווח ארוך ורחב וכחלק ממשהו גדול יותר.
לדוגמא: למצב את עצמי כמקצועית בתחומי, להגדיל את הביטחון שלי ביכולותיי, להוביל ולא ללכת לאיבוד.
2. עם איזו תוצאה או תוצאות ריאליות תרצי לצאת מהפגישה?
תוצאה לטווח הקצר שניתן לתרגם להתנהגות/פעולה/משהו ממשי ומוחשי לפיו תדעי שאת בדרך למטרה שלך. כשאת מסיימת את הפגישה את אומרת לעצמך Check.
לדוגמא: חיבור לגורם נוסף, לאשר קמפיין חדשני, לקבוע פגישת המשך לשיתוף פעולה.
3. מה המסר שחשוב לך להעביר לגבי עצמך? הדבר שאנשים שמכירים אותך בעולם העשייה המקצועית שלך אומרים עלייך או שאת רוצה שיגידו עלייך.
לדוגמא: מקצוענית בתחומי, חדת אבחנה, יכולת אסטרטגית, הבנה ביחסי הכוחות הפועלים בשוק.
4. מהן שתי השאלות המרכזיות שתשאלי?
תזכרי, לרוב האדם ששואל את השאלות הוא בתפקיד המוביל בפגישה בין אם מדובר בראיון שהמראיין שואל את מרבית השאלות או ישיבה רבת משתתפים שבה הדמות הבכירה שואלת את מרבית השאלות.
תשאלי שאלות שמקדמות אותך מבחינת המסר שחשוב לך להעביר לגבי עצמך ולגבי התוצאה שאיתה את רוצה לצאת.
נכון, כדי לשאול שאלות נדרש אומץ ובטחון עצמי, כלומר: אם תשאלי יש סיכוי שיבינו שמדובר כאן שמישהי בטוחה בעצמה שגם לא מתביישת לשאול גם שאלות של הבנה כי את שואלת שאלה שאחרים לבטח חוששים לשאול או שלא יודעים לשאול.
מה עוד?
