מכירות את המשפט "כמה פעמים אמרתי לך ללכת לישון? אתה מה זה עקשן. אני לא מבינה על מה העקשנות הזאת?"
נראה שאני יותר נחושה לקבל את השקט שלי מוקדם ושהבנים ילכו לישון אבל הם סתם מתעקשים למשוך את הזמן. כשאני כותבת את זה אני כבר צוחקת. נראה לי שהם נחושים ואני המתעקשת אולי הגיע הזמן שאתן להם מראש עוד חצי שעה.
במעבר חד - מה המנהל שלך היה אומר עלייך?
"התכונה הכי קשה שלי זו עקשנות. המנהל שלי תמיד אמר לי שאני מתעקשת סתם על דברים. רק שאני לא מבינה את זה לי חשוב לדלוור את הנתונים עד הסוף ואם יש צורך אז כן, אני מתעקשת ומקדמת עד שאני משיגה את המטרה. נכון לפעמים זה לא נעים אבל עמידה בלו"ז זה מאסט אצלנו והם מכירים אותי ויודעים מה צריך לעשות כדי לגרום לדברים לקרות".
נשמע לי שאת ממש לא עקשנית אלא יותר נחושה ואסרטיבית. את עומדת על שלך, את מקדמת את המשימות, עושה את המקסימום כדי לעמוד בלו"ז ותוך כדי גם מסבירה ומבהירה זאת לאנשים.
עקשנות – תכונה שנחשבת שלילית ואפילו מייחסת לעקשן תכונה של חוסר התחשבות בזולת.
נחישות – תכונה שנחשבת חיובית שאותו נחוש עושה הכל כדי להגיע למטרה כולל התמודדות עם קשיים (פנימיים וחיצוניים) שיש בדרך.
בשורה התחתונה אם יש מישהו שהוא עקשן בעיניכן תבדקו:
מה הוא משיג בעקשנות שלו?
מה הוא בעצם אומר?
מה המטרה שלו?
האמנם הוא עקשן?
אולי הוא בעדו ולא בעדי?
לגבי הבן שלי שרוצה לישון מאוחר, הרי הוא מרוויח תשומת לב נוספת ממני, מצליח למשוך זמן ומעניק לעצמו תחושת עצמאות בבית (לפעמים הוא גם עושה זאת באוכל) וסה"כ הוא עקשן חיובי.
אני זו המתעקשת לשקט מוקדם.
עקשנות ונחישות עניין של פרשנות ואם אומרים לך שאת עקשנית, תבדקי אולי יש כאן משהו אחר לגמרי : אינטרסים מנוגדים? ראיה אחרת של המטרה? הבנה שונה של הסיטואציה?
