חושבים שאתם במרכז? תחשבו שוב

"אמאאא, אתמול לבשתי את המכנס הזה לביה"ס אנ'לא יכול שוב פעם ללכת איתו."

אני: לא נורא, לא הספקתי לעשות כביסה. הכל יהיה נקי הערב.

"אמאאא, כולם יראו"

אני: אתה זוכר מה יובל לבש? "לא"

גיא? "לא"

"ההה, נו טוב אבל בערב יהיה לי נקי?"

לפעמים אתם רק חושבים שאתם במרכז וכולם מסתכלים

רק שאתם ממש לא.

כמו שאתם חושבים שאתם במרכז,

כך גם אחרים חושבים בדיוק את אותו הדבר.

כשאתם בתהליך חיפוש עבודה:

אתם מתכוננים למגוון שאלות שישאלו אתכם,

חושבים מה ואיך לענות כפי שאולי מצופה מכם

ומשתדלים אולי להדגיש את הייחודיות שלכם לעומת אחרים.

ואתם אפילו שמים לב לחצ'קון הקטן שהחליט להתעורר בבוקר ולקימטוט שהופיע במכנס.

אבל כל זה ממש לא מעניין את המראיין.

המראיין עסוק בעצמו, ביעדים שלו, במילוי המשימות והשורות של תוכנית העבודה ל-2024, לבעיות והקשיים היומיומיים שלו ובאיוש התפקיד במועמד.ת המתאימ.ה ביותר מבחינתו שיעיף לו את הכאב ראש הזה.

לא באמת מעניין את המעסיק מה אתם בדיוק לובשים או מה שאתם עושים בזמן הפנוי שלכם.

מעניין אותו למצוא ביעילות את האדם המתאים ביותר עבורו שיענה לו על הציפיות והדרישות שלו. וזהו.

נשמע קיצוני? בהחלט.

ברגע שאתם מבינים שאתם לא במרכז אלא המעסיק כל החשיבה שלכם תשתנה וכך גם ההצגה העצמית שלכם.

קצת דוגמאות:   

1 תענו בדיוק על מה ששואלים אתכם. המראיין מגיע עם רשימה של דרישות טכניות, אישיותיות, בין אישיות – תעזרו לו לסמן V על כל דרישה. אם תצאו מהמיקוד הוא יתבלבל ולא יצליח למלא את הצ'ק ליסט שלו.

2 תכינו מראש דוגמאות לפרויקטים, מקרים שיכולים לעניין את המעסיק הפוטנציאלי.

איך תדעו? תבדקו מראש על החברה, היעדים שלה, המוצרים ותחפשו נקודות קרובות בניסיון שלכם ואותם ועליהם תספרו.

3 תזכרו שהמראיין לא לרעתכם. הכוונה שלו טובה. הוא מחפש לאייש את המשרה הפתוחה שלו באדם המתאים ביותר ולכן הוא שואל כל מיני שאלות שלדעתו ומניסיונו יעזרו לו למצוא את האדם המתאים ביותר. אם יש שאלה שלא נראית לכם – בסדר. תענו כמיטב יכולתכם והבנתכם. ולפעמים יש שאלות ממש דביליות – איזו חיה אתם?

4 תספקו פרטים שמועילים ומשרתים אתכם ביחס לתפקיד. מה שלא מועיל ומקדם אתכם – תשתדלו להשאיר בחוץ. יש סיכוי שזה גם לא רלוונטי עבור המראיין ויכול רק להפיל אתכם.

5 המראיינים לא מסתכלים על הפרטים הקטנטנים כמו השיער שלא נמצא בדיוק במקום או הכתם הקטן מהקפה. רק אתם אולי מוטרדים מכך.

תזכרו אנשים לרוב עסוקים בעצמם וזה בסדר גמור.

אם אתם אומרים בעבודה שאתם מאחרים כי היה לכם משהו אישי (כמו ראיון עבודה) ואתם מצפים שישאלו אתכם מה היה? מה קרה?

זה בסדר רק אל תתאכזבו אם לא יעשו זאת.

כי זה לא באמת מעניין אף אחד שאיחרתם פרט לאנשים שממש קרובים אליכם ואתם משמעותיים עבורם.

לפני מס' שנים התפטרתי ממקום עבודה, כשהתפטרתי הייתי בטוחה שהמנכ"ל לא יופתע ושזה יהיה לו ברור כך שאני מכוסה.

הגעתי לשיחה כלל לא מוכנה לתרחיש שהארגון יופתע מעזיבתי.

הייתי בטוחה שהדברים יעברו חלק ואולי המנכ"ל כבר התארגן מראש כי אני נתתי רמזים לרוב.

אז חשבתי.

הוא הופתע לחלוטין.

מבחינתו יש לו תוכנית עבודה, משימות, הנהלה חדשה והוא עכשיו צריך "לשבור את הראש" מה לעשות עם ההתפטרות שלי.

לסיכומו של עניין:

• חשוב שתשימו את הדברים בפרופורציות ואולי זה הזמן להיעזר באנשים שאתם חשובים להם ותשאלו אותם. רואים לי את השיערה שזזה ממקומה?

שמים לב לחצ'קון?

אתם חושבים שאם אתן את הדוגמא הזו היא רלוונטית למשרה?

• תהיו אתם ותבחרו לקראת הראיון לרגע אחד לשים את הכובע של המראיין, להבין מה נמצא במרכז / בפוקוס שלו מבחינתו ועבורו, כך גם תצליחו לחדד את המסרים שלכם

ברגע שהבנתי שאני לא במרכז, הסכמתי הבוקר שהמאמנת בפילטיס מכשירים תצלם גם אותי על המכשיר, כי אף אחד לא יסתכל על "השניצלים" שיוצאים לי מהמכנס והפרצופים המוזרים שלי כשאני מתאמצת.

הם יסתכלו על התרגיל, יבדקו עם עצמם האם הם יוכלו לעשות זאת, איך הם ירגישו בשיעור כזה ועוד כלמיני דברים שממש ממש לא קשורים אלי. כי אני לא האישו - מוזר אך נכון.

יש לכם/ן מה להאיר או להעיר?

מוזמנים/ות לכתוב לי, לקבוע פגישה אישית וגם להצטרף להרצאות ולסדנאות המפורטות באתר.