כשיש לך יעד ברור להשגה ואת רואה את התוצאה המיוחלת, את אפילו מדמיינת את התוצאה זה ממריץ אותך ונותן לך מוטיבציה להשיג את היעד אבל כשאת רואה את התוצאה זה בדיוק מה שעוצר אותך. עוצר אותך מלהתחיל, מלעשות ולהגיע אליה. לתובנה הזו הגעתי לפנות בוקר, לאחר שניתחתי "למה לעזאזל לקח לי כל כך הרבה זמן (שנתיים) להעלות אתר משלי לאוויר? "ולמה לעזאזל אני מתעכבת מלעשות סדנת אימון לקבוצה בנוסף לתהליכים אישיים?".
בכל פעם שהתחלתי לחשוב על האתר ואפילו לכתוב אותו, נעצרתי ונזכרתי בשפע של מטלות אחרות שמחכות לי. גם לגבי הכתיבה של תכני סדנת האימון - בכל פעם שאני רוצה לגשת אני נעצרת ונזכרת במשימות אחרות ובכלל לא מגיעה לפתוח את הקבצים בנושא.
אולי זו חסימה כמו מחסום של כותבים ? אולי גורמים מעכבים שיש ליזמים לפני שהם מתחילים מיזם אך משהו שם נעצר ומגיעים כל המעצורים אי אפשר, אבלים, דאגות קיומיות ותירוצים "לגיטימיים" שבעיקר מקרקעים אותם ומונעים מהם להתחיל ? אולי זה כמו בחיפוש עבודה, כשאת נמנעת מלהכין קו"ח או אולי לשלוח אותם או לעדכן אנשים שאת מחפשת עבודה?
כל המחשבות האלה על הקצה, היעד ו"מה אם?" עוצרות אותי ויתכן שגם אותך.
לגבי האתר, החלטתי להתחיל ולא לחשוב על איך זה יהיה כשיש לי אתר והיום אני שמחה לומר שהאתר באופן מפתיע עלה לאוויר ואני מרוצה ביחוד לאור העובדה שהוא שם. אני מדי בוקר מסתכלת ובודקת שהוא עדיין שם ולא נעלם פתאום.
לגבי הסדנה, אני עדיין מתקשה לעבוד עליה – מה שבטוח כדאי שאני אתחיל ואתרכז בדבר אחד קטן בכל פעם.
לגבי מעבר מקום עבודה, כשרציתי להחליף עבודה כשכירה חשבתי על המקום החדש, הסיום של המקום הקודם, הראיונות המתישים וזה בדיוק הדבר שהיה עוצר אותי עד שלמדתי להתחיל, לחפש בקצב שלי והעיקר להיות בעשייה נקודתית במקום להתעסק במחשבות שעוצרות אותי מלעשות, כך גם הצלחתי להתחבר על מחסומים פנימיים שהיו בתוכי.
העניין הזה של המעצור מלהכין קו"ח ולשלוח אותם הם רק סימפטום וחלק מכל התמונה הגדולה - קו"ח מסמלים משהו אחר לגמרי ואצל כל אחת "יושב" על מקום אחר. כך גם לגבי פניה לאנשים והתחלת תהליך חיפוש ומציאת הדבר הבא. מספר טיפים לשיחרור המעצורים: ✔ להתחיל.
✔ למצוא שותפ.ה לדרך באמצעות חבר.ה שגם נמצא.ת באותו מצב.
✔ לאתר מאמנת שתדע לקדם אותך.
✔ במידה ומדובר במיזם הרי ששותפ.ה שתחלקו עימם את המשימות יכולים לסייע. ממליצה לך לקחת על עצמך את הדברים שאת הכי מוצלחת בהם וגם נהנית מהם. למצוא שותפ.ה ראויה לך זה כבר לפוסט אחר.
✔ לפרק את הדבר הגדול להרבה משימות קטנות ולשים אותם על רצף הזמן ביומן
✔ להסתכל בעיניים על כל המחשבות והגורמים המעכבים, לרשום אותם, להכיר אותם ואז בעדינות ונחישות לשים אותם בצד ולומר להם – תחכו רגע, נתתי לכם הרבה תשומת לב ועכשיו אני רוצה לעשות.
✔ להתיישב ולהתחיל יחד עם כל החששות והמעכבים. תזרמי עם ההתחלה ותחגגי אותה. כמה שקל לומר כך מאתגר לביצוע.
✔ להעביר את התמונה הגדולה שאת רואה לנייר ואז להעביר אותה לתיקיה שתמתין שם. לקחת מרחק מהתיקייה ואז להתחיל.
✔ אם המשימה כרוכה בתיקוני הגהה כמו בכתיבה למשל. אל תתקני תוך כדי, אלא תכתבי ותכתבי. בסוף תשאירי זמן לתיקונים ולביקורת העצמית. תיהני מהכתיבה שהיא תהליך יצירתי בפני עצמו. השיפוטיות תגיע אני מבטיחה. בינתיים תאפשרי לעצמך ליהנות. ✔אם מדובר בקו"ח או כל שלב בתהליך חיפוש העבודה, תבדקי על מה זה יושב אצלך. לפעמים יש צורך בסיוע חיצוני.
✔אם מדובר בפרויקט שיש בו מס' שלבים ונתקעת בחלק מסויים, תעזבי אותו ותעברי לחלק הבא. תחזרי אליו בשלב מאוחר יותר.
מזמינה אותך לשתף אותי במחסומים נוספים וברעיונות להסרתם או אולי להמשיך למרות אותם מחסומים ומעצורים.
