את האישה היחידה במחלקה ולא נותנים לך לדבר?
את האישה הראשונה בהנהלה, כולם מנהלים גברים?
כולם מתעלמים ממך בגלוי, אולי בגלל שאת אישה?
את לא רוצה להיות אגרסיבית זו לא את, רק שנראה שזו השיטה?
שנים רבות הייתי בתפקידי ניהול בכירים בהם עבדתי בעיקר עם גברים ולעיתים הייתי גם האישה היחידה בשולחן, בבית אני גם האישה היחידה יחד עם עוד 4 גברברים (חוץ מסופי הכלבה) וכשאני מלווה מנהלות בדילמות ארגוניות, ניהוליות פוליטיות לרוב הן הנשים היחידות במחלקה. מתוך כל זה מעלה לכאן מספר רעיונות / צעדים שכדאי לך לשקול כדי להיות יותר נוכחת ביחוד בסביבה גברית ולא רק.
1 - תתחילי בהקשבה פעילה ברמת להסתכל בעיניים לאחרים כשהם מדברים, להנהן וגם תרשמי לעצמך נקודות שהועלו שיתכן וישרתו אותך מאוחר יותר. אנשים שמים לב כשבאמת מקשיבים להם ואפילו רושמים הערות תוך כדי. וכשתאמרי את דעתך, תוכלי להזכיר את השם של המנהל שהעלה את הרעיון/המחשבה שאותה את מרחיבה / מוסיפה / מתנגדת לה וכך בעצם את מייצרת תשומת לב.
2 - תשאלי שאלות פתוחות, שמחייבות תשובה ששונה מ "כן / לא יבשים. במרבית הפעמים מי ששואל את השאלות בישיבה הוא זה שמנהל את הדיון אז תאזרי אומץ ותשאלי שאלות של רצון להבין טוב יותר וגם שאלות של סקרנות כמו: איך הגעת לתובנה הזו? מה אם נבצע שינוי? למה אתה חושב ש-X נכון? אפשר להכין מאגר קטן של שאלות שיהיה לך בשלופ.
3 - במידה ואת מדברת ונכנסים לדברייך. תעצרי, תנשמי עמוק אם צריך ומיד תגידי : "רגע, אני רוצה לסיים את הרעיון שהעליתי אח"כ תדברו" וכל ניסוח אחר שמתאים לך ובלבד שאת לא מתנצלת.
4 - תייצרי שיחות 1:1 שמייצרות אט אט יחסי אמון בינאישיים וכך יהיה להם פחות נעים לחתוך אותך ולהפריע לך בפגישות.
5 - אני יוצאת מנקודת הנחה שמבחינה מקצועית יש לך הרבה לתרום אך במידה ואת חושבת שחסר לך ידע מקצועי מסויים שהוא הפער תדאגי להשלים אותו בין אם ע"י לימודים ובין אם ע"י קביעת פגישה אישית עם אחד מהקולגות שלך או מישהו אחר מהחברה, שתלמדי ממנו מעין מנטור מקצועי נקודתי לתחום.
6 - תצטרפי לארוחות / פעילויות של המחלקה במידה ויש. שם הקשרים התת קרקעיים והלא רשמיים נוצרים.
7 - שימי לב שיש הלימה בין השפה שבה את משתמשת לשפת הגוף שלך. לרוב יש פער שכדאי ורצוי לגשר עליו בייחוד אם את רוצה להצטייר כאסרטיבית ובעלת עמוד שדרה חזק. שפת גוף הוא תחום בפני עצמו שדורש אימון. גם בטחון עצמי ניתן לשפר, לחזק ולהעצים במגוון דרכים. 8 - המעשים קובעים: את נשפטת לפי המעשים שלך, כלומר אם את אומרת משהו אחד ואז עושה משהו אחר, הרי שהמעשים קובעים. מכירה את האנשים שאצלהם דיבורים לחוד ומעשים לחוד? תבדקי אם אצלך יש פערים: המשפטים שאת אומרת, מתחייבת לעשות בארגון ואז מה קורה בפועל? (והתירוצים לא רלוונטיים מוצדקים ככל שיהיו). יתכן וזו אחת הסיבות שלא מתייחסים לדיבורים שלך ולא מאפשרים לך להתבטא.
9 - אם יש לך רעיון כלשהו תתחילי עם השורה התחתונה. אח"כ תפתחי ותרחיבי. כיום לאנשים יש פחות ופחות זמן וסבלנות לכן תתחילי בשורה התחתונה. יהיה מעניין לבדוק את ההשפעה.
10 - ועדיין משהו לא עובד והתייעצת, ובדקת ושינית יתכן והחברה שבה את נמצאת עדיין לא מוכנה לשינוי - אישה בשולחן ההנהלה. אני זוכרת שהעברתי סדנה לקבוצה של נשים מנהלות בכירות ורבות מהן אמרו שהן בשום פנים ואופן לא ילכו לתפקיד שבו הן אמורות להיות האישה הראשונה בשולחן. הן תמיד יעדיפו להיות השניה ואחת הסיבות שלא תמיד הארגון מוכן תרבותית לעשות את השינוי.
11 - והכי חשוב - תזכרי שהם לא נגדך - הם בעדם וכדי שהם יהיו בעדך הם בעצמם צריכים לעבור שינוי וזה לא שכל האחריות מוטלת על כתפייך ממש לא.
רוצה להעמיק ולהרחיב ? לקבל כלים פרקטיים ולהתנסות בהם? נפתחת סדנה בדיוק על כל זה ועוד הרבה יותר עם תאוריה ופרקטיקה כולל מקרים אמיתיים של אינטרסים, שינויים, קונפליקטים ועוד ועוד. "להיכנס למגרש המשחקים ולשחק את המשחק הארגוני"
יש לך מה להאיר או להעיר ? מוזמנ/ת לכתוב לי .
